אתה נמצא כאן יסודות השפה  »  פונקציות  »  מבנה פונקציה

מבנה של פונקציה

מבנה כללי של הגדרת פונקציה:


 sub שם הפונקציה  {
      בלוק הפקודות של הפונקציה
}

כשמחליטים על שם לפונקציה, רצוי לא להשתמש בשמות של פונקציות ספריה של פרל. זה חוקי ואפשרי, בגלל הסימן & לפני שם הפונקציה שלנו, אבל אם שוכחים את ה & (או משמיטים אותו, כפי שניראה בהמשך) זה עלול להוביל לטעויות.

ניתן להגדיר פונקציות בכל מקום בקובץ התוכנית. גם בתוך קטע קוד אחר (למרות שזה חוקי לגמרי, לא ניתן דוגמא, כדי לא להקנות לכם "הרגלים רעים").
אם הגדרנו את הפונקציה לפני שאנו קוראים לה, אין צורך להשתמש בסימן &, בגלל שהמפענח כבר מכיר את הפונקציה. אם אתם מעדיפים להגדיר את כל הפונקציות שלכם בסוף התוכנית, עדיין אפשר להצהיר עליהן בהתחלה ובכך לגרום למפענח להכיר אותן.

#!usr/local/bin/perl

......
sub my_func;
/*הצהרה על הפונקציה*/

......
my_func;
/*שימוש בפונקציה*/

......
sub my_func {
    print("this is my subroutine \n");
}
/*הגדרת הפונקציה*/

עלולים להיות מקרים בהם קריאה לפונקציה בלי לצרף & גוררת התנהגות בלתי מוסברת. אם נתקלתם במקרה כזה, פשוט הוסיפו את התו & כדי להסיר ספק.









להוספת תגובה, אנא התחברו לדרכונט.